<h1>ארחות חיים הלכ' קדושין סימן י'</h1>
<h2>דף יב:</h2>
ואלו הן סימני אילונית כל שאין לה דדין ומתקשה בשעת תשמיש ואין לה שיפולי מעים כנשים וקולה עבה ואינה ניכרת בין אשה לאיש. והנערה והבוגרת והאילונית כל אחת משלשתן נקראת גדולה. ויש בבת סימנין מלמעלה ונקראין סימן העליון. ואלו הן משתחזיר ידיה לאחוריה ויעשה קמט במקום הדד (ומשיחזיר מקום) [ומשישחיר ראש] הדד ומשיתן אדם ידו על עוקץ הדד ושוקע ושוהה לחזור. ומשיפצל ראש חוטם הדד ויעשה בראש (כדוד) [כדור] קטן ורבותי פירשו משיפצל חוטם עצמו. וכן משיטו הדדין (ומשיתקשו) [ומישתקשקשו] הדדין ומשתקיף העטרה והוא מקום הבשר התפוח שלמעלה [מן הערוה] לעומת הבטן ומשיתמעך בשר זה ולא יהיה קשה. כל אלו הסימנין השמונה נראה בבת [סימן אחד מכל אלו או כולן והיא בת י"ב שנה או פחות אין משגיחין בו] והרי היא בקטנותה. נעשית בת י"ב שנה ויום אחד ונראה בה סימן התחתון אין משגיחין באחת מכל אלו ואם לא נראה התחתון ונראה אחת מאלו הרי הוא ספק בין נערה לקטנה ודנין בה להחמיר ואם נראו כולן הרי היא גדולה ודאית שאי אפשר שיבואו כולן אלא כבר בא סימן התחתון ונשר. הבת שילדה אחר י"ב שנה אע"פ שלא הביאה סימנין לא עליון ולא תחתון הרי זו גדולה בנים הרי הם כסימנים.
<h2>דף עט:</h2>
וחרש שקדש וחרשת שנתקדשה קדושיהן קדושין מדרבנן אך שוטה ושוטת אין להן קידושין אפילו מדרבנן. סריס שקדש ואילונית שנתקדשה הרי אלו קדושין גמורין. טומטום ואנדרוגינוס שנתקדשו הרי אלו קדושין מספק וצריכין גט מדרבנן מספק.
<h2>דף פ:</h2>
ואלו הן סימני סריס כל שאין לו זקן ושערו לקוי ובשרו מחליק ואין מימי רגליו מעלין רתיחה וכשמטיל מים אינו עושה כפה ושכבת זרעו (אינו יורה כחץ) [דיהה] ואין מימי רגליו מחמיצין ורוחץ בימות הגשמים ואין בשרו מעלה הבל וקולו לקוי ואינו ניכר בין איש לאשה. וסריס זה נקרא סריס חמה בכל מקום אבל הבן שחתכו או נתקו או מעכו גידיו או ביציו כמו שעושים (הגוים) [העכו"ם] הוא הנקרא סריס אדם וכשיהיה בן י"ג שנה ויום אחד נקרא גדול שאין מביא סימן לעולם. בן י"ג שנה ויום א' שלא הביא סימנין למטה ונראו כל הסימנין למעלה הרי זה ספק בין קטן לגדול. ואם לא נבדק למטה כיון שנראו בו סימני בגרות מלמעלה הרי זה בחזקת גדול.
ואלו הן סימני אילונית כל שאין לה דדין ומתקשה בשעת תשמיש ואין לה שיפולי מעים כנשים וקולה עבה ואינה ניכרת בין אשה לאיש. והנערה והבוגרת והאילונית כל אחת משלשתן נקראת גדולה. ויש בבת סימנין מלמעלה ונקראין סימן העליון. ואלו הן משתחזיר ידיה לאחוריה ויעשה קמט במקום הדד (ומשיחזיר מקום) [ומשישחיר ראש] הדד ומשיתן אדם ידו על עוקץ הדד ושוקע ושוהה לחזור. ומשיפצל ראש חוטם הדד ויעשה בראש (כדוד) [כדור] קטן ורבותי פירשו משיפצל חוטם עצמו. וכן משיטו הדדין (ומשיתקשו) [ומישתקשקשו] הדדין ומשתקיף העטרה והוא מקום הבשר התפוח שלמעלה [מן הערוה] לעומת הבטן ומשיתמעך בשר זה ולא יהיה קשה. כל אלו הסימנין השמונה נראה בבת [סימן אחד מכל אלו או כולן והיא בת י"ב שנה או פחות אין משגיחין בו] והרי היא בקטנותה. נעשית בת י"ב שנה ויום אחד ונראה בה סימן התחתון אין משגיחין באחת מכל אלו ואם לא נראה התחתון ונראה אחת מאלו הרי הוא ספק בין נערה לקטנה ודנין בה להחמיר ואם נראו כולן הרי היא גדולה ודאית שאי אפשר שיבואו כולן אלא כבר בא סימן התחתון ונשר. הבת שילדה אחר י"ב שנה אע"פ שלא הביאה סימנין לא עליון ולא תחתון הרי זו גדולה בנים הרי הם כסימנים.
<h2>דף צו:</h2>
כתב הר"י מקורביל קטנה שהלך אביה למדינת הים וקדשה עצמה מקודשת מדרבנן. ואפילו בעודה קטנה וכי גדלה גדלו קדושיה בהדיה. והר"ף ז"ל כתב אך ר"י אומר שאינה מקודשת בעודה קטנה (ומותר לקיימה) אפי' מדרבנן כיון שיש לה [אב] ונפקא מינה דאפילו מיאון לא בעיא בעודה קטנה מכל מקום לא חשיבא ליה אצלו כזנות כיון דדרך אישות הוא ומותר לקיימה מידי דהוה אקטן שהשיאו אביו דאין בקדושין כלום. (אך אאז"ל) [דאמרינן] תגדלנו ואין כאן משום זנות.
<h2>דף קיב:</h2>
וחרש שקדש וחרשת שנתקדשה קדושיהן קדושין מדרבנן אך שוטה ושוטת אין להן קידושין אפילו מדרבנן. סריס שקדש ואילונית שנתקדשה הרי אלו קדושין גמורין. טומטום ואנדרוגינוס שנתקדשו הרי אלו קדושין מספק וצריכין גט מדרבנן מספק.
